למה לטרוח?

קוראים לי יובל רחמים. את הבלוג הזה פתחתי מתוך כוונה שיווקית תמימה לפרסם בו רשימות והערות מקצועיות על תחום העיסוק של החברה שלי, אולם תוך זמן קצר הוא קיבל חיים משלו. הסתבר שלמרות שיש לי מה להגיד על תקשורת שיווקית, משהו הרבה יותר חזק ביקש לצאת החוצה.

כי לקראת סוף שנות הארבעים שלי הבנתי שכדי שמשהו במאזן הדמים בארץ האהובה הזו ישתנה, אני צריך לעשות משהו בעצמי. אני לא תמים לחשוב שלבדי אוכל לשנות את המצב או להביא שלום אבל מצד שני האחריות היא גם שלי, כמו שהיא שלך, שקורא/ת את העמוד הזה עכשיו.

אז מה באמת אני יכול לעשות?

השאלה הזו מקבלת תשובות חדשות כל יום, עם כל שורה שנכתבת. במניפסט הראשון שכתבתי ב- 2009, קראתי לאנשים מכל המדינות והדתות באזור לבוא ולהשתתף בכנס לעיצוב העתיד במזרח התיכון. הכנס לא התרחש אבל המסר הגיע לעשרות אנשים והתחיל שרשרת של תהליכים, מפגשים מפתיעים, תגליות, נסיעות, ויצירה של עולם חדש של אפשרויות. בעיקר הוא גרם לי שינוי עמוק של פרדיגמות והבנה חדה וכואבת של מה שבאמת קורה פה.

אבל הסיפור שלי מתחיל הרבה קודם. כל מה שנכתב בבלוג הזה נולד מאותו יום ב 1967 כשהקצינים במכונית הלבנה באו להגיד לנו שאבא לא יחזור. הייתי בן שמונה, כמו כולם באותם ימים חגגתי את הניצחון האדיר שלנו במלחמה, בלי להבין עדיין מה יהיה המחיר שלה עבורי ועבור המשפחה שלי. והמחיר הזה רק הלך ועלה. ככל שעברו השנים וככל שגדל המרחק ונראה שהכל מתחיל להיות בסדר, התברר לי יותר ויותר כמה הכל לא בסדר. עם כל התפרצות חדשה וחסרת תוחלת של מצעד האיוולת שמתנהל פה, ראיתי עוד ועוד משפחות, גברים, נשים וילדים קטנים מאבדים את כל מה שיקר ומשמעותי בחיים שלהם ונשארים חסרי תשובה, חשוכי מרפא, נידונים לחיים של כאב. מהמקום הזה הבלוג הזה יוצא. ממקום שבו הלב לא ימצא מנוחה ושקט אלא ימשיך לבקש דרך לפתוח לבבות אחרים ולהמשיך את התנועה הזאת עד שמשהו יישתנה, לתמיד. עד שיהיה פה שלום.

היום אני יו"ר פעיל בפורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני לשלום, מרצה ופוגש תלמידים ומבוגרים בכל הארץ. יחד עם עמיתי הישראלים והפלסטינים, אנחנו מגיעים לכל מקום בארץ ובעולם וממחישים איך הכאב, הכעס והצורך בנקמה, יכולים, חייבים ומצליחים להיות קרקע לפיוס. כי רק מי שיודע כמה זה כואב יכול להבין את הכאב של הצד השני.

וממי שמבקר בבלוג הזה אני מבקש לקרוא, להגיב, לשתף אחרים, להתווכח, ולקחת אחריות. פשוט כי אין מישהו אחר שיעשה את זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s